פארק הירדן משתרע על פני כאלף דונם, בפינה הצפון-מזרחית של הכנרת בצד אחד האפיקים הראשיים של הירדן (המזרחי מכולם).

צידי האפיקים והאיים הקטנים שביניהם מכוסים בסבך צפוף של צמחייה, בעיקר של קנה מצוי ועצי ערבה, היוצרת "יער" של גדות נחלים. בנוסף לערבה בולטים כאן צמחי גדות אופייניים כמו עץ המילה הסורית, בעל העלים המשוננים;

הרדוף הנחלים, הפורח בקיץ בפרחים ורודים גדולים; ופטל קדוש, המניב בקיץ פרי כהה וטעים. במרחק מה מן המים צומחים בעיקר עצי שיזף מצוי. בסבך הצמחייה נחבאים עופות רבים כמו אנפה וסופית, ובמים שוחים צבי ביצות ודגים רבים.

קבוצות ובודדים יכולים ללון בתחום הפארק לפרטים טלפון 04-6923422

דוגמא לשני מסלולים:

טחנות הקמח
בתחומי הפארק פעלו בעבר לפחות תריסר טחנות קמח שהתבססו על שפע המים הזורמים בירדן. לטחנות הגיעו המים בארבע תעלות מטויחות. אחת מהן שופצה, והיא מוליכה מים לאורך 600 מטרים אל שתי טחנות ששוחזרו בסמוך לחניון המרכזי.

טחנות הקמח הן מטיפוס "טחנות מגלש", שבהן גלשו המים במגלשה אלכסונית לקומה התחתונה של המבנה. שם הם סובבו גלגל כנפיים גדול. הגלגל סובב באמצעות ציר את אבן הרכב שנמצאה בקומה העליונה, שם נטחנו גרגרי החיטה. טיפוס אחר של טחנות הוא "טחנות ארובה" שנבנו במקומות שבהם היו רק מעט מים והם צנחו בארובה גבוהה, דבר שהגביר את כוחם.

תל בית ציידא

בבקעת בית ציידא, בחלקו הדרומי מזרחי של הפארק, נמצא תל משפע. בימי בית ראשון שכנה כאן העיר צר, בירת ממלכת גשור. נבנו בה ארמון, חומה איתנה ובניינים מרשימים.
גשור קיימה קשרים הדוקים עם המלך דוד שנשא לאשה את מעכה, בת תלמי מלך גשור, שילדה את בנם אבשלום.

הבקעה נמצאת מצפון-מזרח לכנרת. בגלל הסחף הרב שהצטבר בה, נוצרו בשטח אפיקים משניים העוקפים את הירדן. לקראת שפך הירדן לכנרת הם מתאחדים ונשפכים כנהר אחד אל האגם.

משמעו של השם בית ציידא הוא "בית הדיג". בימי בית שני שכן כאן כפר דייגים, והמקום היה עשיר בדייג. פיליפוס, בנו של הורדוס, פיתח את האיזור ושינה את שם היישוב ליוליאס, על שמה של אשת הקיסר הרומי אוגוסטוס.

בבית ציידא נולדו שלושה שליחים של הכנסייה הנוצרית פטרוס, אחיו אנדרי ופיליפוס. ישו ביקר במקום וביצע בו את נס הלחם והדגים, והשיב את מאור עיניו של עיוור. מאוחר יותר העתיקה המסורת הנוצרית את נס הלחם והדגים לטבחה.

בתחילת המרד הגדול נגד הרומאים נערך בקרבת העיר קרב עם צבאו של יוסף בן מתתיהו שבו נהרסה העיר. ההריסות נחשפו על ידי החוקר אדוארד רובינזון באמצע המאה ה- 19. חלקים מהעיר המקראית ומכפר הדייגים נחשפו בשנים האחרונות, ובאתר הוכשר מסלול טיול משולט.