עברית-
אנגלית-
עברית קלה-
בדרום הגולן לחם גדוד 53 תחת פיקודו של עודד ארז עם 3 פלוגות.
פלוגה ז’ מגדוד 74, תחת פיקודו של אורי עקביה, לחמה יחד עם סמג”ד 53 שמואליק אסקרוב בגזרה המרכזית סביב מוצב 111 ופיתחת כודנה.
פלוגה ו’ מגדוד 74 בפיקוד אבי רוניס הגנה על הגזרה הדרומית מציר הנפט וג’וחדר בה אתם נמצאים, ודרומה עד תל סאקי.
פלוגה ג בפיקוד עוזי אוריאלי, שהיתה בעתודה בחושניה, נעה דרומה אל איזור ציר הנפט- ג’וחדר ותפסה עמדות יחד עם פלוגה ו’.
כוחות הגדוד ניהלו קרבות עקובים מדם ופגעו בטנקי אויב רבים, אולם לחץ האויב היה כבד במיוחד, והוא הצליח לחדור לגולן במספר נקודות. בשעות אחר הצהריים תוגבר גדוד 53 באמצעות טנקים של גדוד 82 מחטיבה 7 בפיקוד חיים ברק, והם התפצלו בין הפלוגות בדרום.
על אף הקרבות העזים והמקצועיות הגבוהה שהפגינו לוחמי גדוד 53 , טנקים רבים של הגדוד נפגעו והתחמושת הלכה ואזלה. מספר הנפגעים הלך ועלה, הסמג”ד נפצע, ו- 2 מ”פים, אורי עקביה ואבי רוניס נהרגו. עד שעות הערב הצליחו הסורים להניח גשרים על תעלות הנ”ט בגזרה הדרומית ולהניע דרכם כוחות רבים אל מרכז הגולן ודרומה .
בשלב זה של הלחימה היתרון הסורי בכוחות ובאמל״ח היה ברור. למרות זאת המשיכו לוחמי הגדוד בלחימה עד לרגע האחרון. אין ספק שלחימת כוחות גדוד 53 השהתה את התקדמות הסורים עד להגעת המילואים.
בבוקר יום ראשון המשיך הצבא הסורי את ההתקפה והתקדם עמוק אל תוך הגולן.
מח”ט 188 אלוף משנה יצחק בן שוהם, שפיקד על הכוחות מנפח, יצא מהמחנה ונפל בקרב יחד עם הסמח”ט וקצין האג”מ.
24 שעות מפרוץ המלחמה נשארה החטיבה ללא פיקוד בכיר.
המצב בדרום היה על סף ייאוש. מג”ד 53, עם 15 טנקים שנותרו, קיבץ את חייליו באיזור תל פארס, והמשיך בלחימה עיקשת כנגד כוחות סוריים שניסו לכבוש את התל. לקראת ערב קיבל המג”ד פקודה לסגת לאחור, והוא ארגן שיירה, שקיבלה את הכינוי “שיירת הרפאים”, וכללה טנקים, נגמ”שים, כוחות חי”ר ותותחנים. לאחר מסע מפרך הגיעו שרידי הגדוד למחנה ירדן והחלו בהתארגנות לקראת המשך הלחימה. תחת פיקודו של יוסי בן חנן השתתף הכח בקרב עמק הבכא ותרם לנצחון במערכה.
בהמשך המלחמה הבקיע צה”ל אל תוך סוריה, ולוחמי גדודו 53 לקחו חלק בהבקעה ובכיבוש המובלעת הסורית.
תוך כדי המלחמה הוקמה חטיבה 188 מחדש ומאז לקחה חלק בכל מערכות ישראל.
במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים נפלו 34 לוחמים מגדוד 53 סופה
יהי זכרם של הנופלים ברוך .
