אנדרטת אור וירושלים יוסף שריג

עברית-

English-

אחיו, רן שריג, שהיה מפקדה של חטיבה 179 במלחמה, והשתתף באותם קרבות ממש, ספד לו כך:

“תותח, טווח קרבי, טנק על. אש!!!” 

אפשר לקבוע כמעט בוודאות שמשפט טכני ומוזר זה מכיל את מילותיו האחרונות של האח הזה, הטנקיסט הזה. צירוף מילים מסוג זה הוא בלבד היווה את תמצית ההוויה החותכת, הבוערת והמפויחת של כמה מאות צוותים, רכובים על טנקים, באותם ארבעת ימי התופת של קרב הבלימה ברמת הגולן.

הידיעה הצורבת בחריפותה שאין קו שני ואין תגבורת, ושאין רזרבות.

 טנקים סוריים שיעברו- יגיעו מייד בתוך דקות לכינרת, לגשר בנות יעקב, לעין גב. ידיעה זו הביאה כל טנקיסט להילחם כמוכה אמוק, כמטורף חסר בקרה, בתנאי קרב כמעט בלתי אפשריים של עדיפות אויב מוחצת.

יוסף פיקד על פלוגה מובילה של טנקי צנטוריון במעלה גמלא ונתקל בטנקי אויב באזור תוואי ההטיה של הסורים. משם שלושה ימים רצופים של לחימה קשה והדיפה איטית של טנקים מהדיוויזיה הסורית הראשונה שפרצה באיזור חושניה.

יוסף עבר את כל התופת הזאת תוך החלפת שלושה טנקים שנפגעו. ביום רביעי בצהרים, בשעות האחרונות של קרב הבלימה נפגע ונהרג על ידי טנק אויב בלחימה לכיבוש רכס המוצבים בגולן.

בכך תמה פרשת חיים של שירה, מוסיקה ושריון . פרשת חיים של אדם צעיר, ברוך כשרונות עד להתפקע ורגיש כשבשבת. נסתם הגולל על נשמה שאצרה בתוכה אוצרות בלתי נדלים. נשמת אח שאהבנו עד כלות.

יוסף שריג – יהי זכרו ברוך

עדויות לוחמים במרחבי הלחימה מתוך סדרת ‘פתאום פרצה’