עברית-
English-
אחיו, רן שריג, שהיה מפקדה של חטיבה 179 במלחמה, והשתתף באותם קרבות ממש, ספד לו כך:
“תותח, טווח קרבי, טנק על. אש!!!” (יריית תותח)
אפשר לקבוע כמעט בוודאות שמשפט טכני ומוזר זה מכיל את מילותיו האחרונות של האח הזה, הטנקיסט הזה. צירוף מילים מסוג זה הוא בלבד היווה את תמצית ההוויה החותכת, הבוערת והמפויחת של כמה מאות צוותים, רכובים על טנקים, באותם ארבעת ימי התופת של קרב הבלימה ברמת הגולן.
הידיעה הצורבת בחריפותה שאין קו שני ואין תגבורת, ושאין רזרבות.
טנקים סוריים שיעברו- יגיעו מייד בתוך דקות לכינרת, לגשר בנות יעקב, לעין גב. ידיעה זו הביאה כל טנקיסט להילחם כמוכה אמוק, כמטורף חסר בקרה, בתנאי קרב כמעט בלתי אפשריים של עדיפות אויב מוחצת.
יוסף פיקד על פלוגה מובילה של טנקי צנטוריון במעלה גמלא ונתקל בטנקי אויב באזור תוואי ההטיה של הסורים. משם שלושה ימים רצופים של לחימה קשה והדיפה איטית של טנקים מהדיוויזיה הסורית הראשונה שפרצה באיזור חושניה.
יוסף עבר את כל התופת הזאת תוך החלפת שלושה טנקים שנפגעו. ביום רביעי בצהרים, בשעות האחרונות של קרב הבלימה (יריית תותח) נפגע ונהרג על ידי טנק אויב בלחימה לכיבוש רכס המוצבים בגולן.
בכך תמה פרשת חיים של שירה, מוסיקה ושריון (מנגינת אור וירושלים ברקע). פרשת חיים של אדם צעיר, ברוך כשרונות עד להתפקע ורגיש כשבשבת. נסתם הגולל על נשמה שאצרה בתוכה אוצרות בלתי נדלים. נשמת אח שאהבנו עד כלות.
יוסף שריג – יהי זכרו ברוך
יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, ולאחר סיום שירותו הסדיר למד במכון למוזיקה ב”אורנים”. לאחר מכן חילק את זמנו בין עבודה במשק לבין הוראת מוזיקה במוסדות החינוך של עמק חרוד ועמק בית שאן.
בשנת 1972 קיבל יוסף בקשה מלהקת הגבעתרון לכתוב ולהלחין שיר על ירושלים.
השיר “אור וירושלים” בוצע לראשונה על ידי הגבעתרון בתיאטרון ירושלים ביום ירושלים 1972. מאז תורגם השיר ובוצע ב-10 שפות זרות.
