עברית-
אנגלית-
עברית קלה-
האוגדה נעה בשני צירים:ציר אחד לאורך הכביש, שלצידו אנחנו עומדים, וציר משני בדרך העולה מהכינרת לגמלא. האוגדה הדפה את הכוחות הסורים מזרחה, כשמאחור נעו גדודי הארטילריה, שסייעו לכוחות השריון, וספגו בעצמם פגיעות מהארטילריה הסורית.
ביום שלישי, 9 באוקטובר, השתלטו כוחות האוגדה על מרחב תל פארס והצליחו להוריד את עוצמת הפגיעות של הארטילריה הסורית.
בלילה הגיע גדוד 352 למקום זה ונערך בפריסה קרבית עם 4 סוללות של מרגמות כבדות 120 מ”מ..
בבוקר המחרת, 10 באוקטובר, הגיעה לגדוד פקודה לפתוח באש בטפטוף. תוך כדי ההכנות לירי צעק מישהו “מיגים”.
2 מטוסי מיג סוריים עשו סבב ראשון לזיהוי וחזרו להתקפה בסבב השני. לוחמי הגדוד פתחו באש מקלעים לעבר המטוסים.
בני לשם, סגן מפקד הזחל”מ ששרידיו לידכם, מספר:
מיג אחד ירד בריסוס מקלעים. הרמתי את הראש וראיתי מולי את המיג השנימפיל פצצה שהתפוצצה במרחק של 5 מ’ מהזחל”ם. נפצעתי קשה ופוניתי לבית חולים שדה שהוקם באיזור אל-על. משם הועברתי למסוק, שהמריא, תחת הפגזה, לבית החולים רמב”ם, שבו נותחתי והתחלתי בתהליך החלמה ארוך וכואב.
ביום זה נפלו בקרבות 8 מלוחמי הגדוד, ושמותיהם מוטבעים על הסלע שמולכם.
בשלב זה כבר לא היו כוחות סוריים בגולן, וצה”ל נערך לקראת ההבקעה אל תוך שטחה של סוריה. במהלך של הטעיה יצאו כוחות של אוגדה 146 בהתקפה אל מעבר לקו הסגול, שהיה קו הגבול בין ישראל לסוריה לפני המלחמה. אגד ארטילרי 213 סייע בלחימה, ובעיקר בשלבי ניתוק המגע והנסיגה מהמוצבים הסוריים באיזורי אל חנות וציידא הנמצאים כ-3 קילומטרים ממזרח לנו.
גדוד 352 נשאר בגזרה זאת עד ה-19 באוקטובר, ואז, יחד עם אגד 213 ירד לגזרת סיני, והשתתף באבטחת פרוזדור הצליחה, דרכו עברו כוחות צה”ל לגדה המערבית של תעלת סואץ.
עם סיום המלחמה השתחררו חיילי הגדוד. לאחר זמן מה התכנסו כאן הלוחמים והקימו את האנדרטה לזכר הנופלים על גבי שרידיו של הזחל”מ שנפגע בהפצצה.
יהי זכרם של הנופלים ברוך.
