המטכ”ל החליט להפנות את האוגדה לחזית הדרום וחטיבת טנקים אחת כבר החלה לנוע דרומה, אך ביום ראשון בבוקר התקבלה ההחלטה להפנות אותה לחזית רמת הגולן. האוגדה החלה בתנועה צפונה עם חטיבת הטנקים 205, החטיבה הממוכנת 670 וגדוד הסיור 288. הכוחות הגיעו בלילה לצמח והמשיכו שם את ההתארגנות וההצטיידות.
האוגדה קיבלה אחריות של 2 צירי עליה לגולן וכן על הכוחות שכבר לחמו שם:
ציר עיקרי –עין גב-אלעל-רפיד, בו כבר לחמה חטיבה 9,שתוגברה בחטיבות 205 ו-670.
ציר משני –מעלה גמלא, בו כבר לחמה חטיבה 4 שתוגברה בגדודי השריון 39 וגדוד-61 מחטיבה 205.
האגד הארטילרי נע על הציר העיקרי, ונתן סיוע גם לציר המשני.
הסורים נהנו משליטה טופוגרפית על מרחב הלחימה, והיו מצוידים בכלי רק”מ וארטילריה טובים יותר ובכמות גדולה יותר.
ביום שני 8 באוקטובר בבוקר פתחה האוגדה בהתקפה. חטיבה 9 וגדוד הסיור 288 נעו על ציר “טיפה” (כביש 98 של היום) דרך מיצר אל על והמשיכו צפונה לכיוון תל פארס.
בהמשך לקחה חטיבה 205 את ההובלה כשחטיבה 9 לצידה. הכוחות הגיעו בסוף היום עד ציר הנפט – ג’וחדר.
חטיבה 670 נע אחרי 205,טיהרה את הצירים ואיבטחה את האגף המזרחי לכיוון סוריה.
בציר מעלה גמלא הגיעה חטיבה 4 לציר הנפט צפונית לתל פארס תוך לחימה קשה במגנני נ”ט.
בקרבות יום זה השמידה האוגדה את חטיבה 47 הסורית ומוטטה את חטיבה 132.
בלילה הטנקים תודלקו וחומשו, ובמקביל תוקנו והוחזרו לכשירות עשרות טנקים שנפגעו.
במהלך יום שלישי חטיבה 205 השלימה את כיבוש תל ג’וחדר והשתלטה על תל פארס. חטיבה 4 התקדמה לכיוון חושניה ונתנה סיוע באש לחטיבה 9 שתקפה בקרב קשה מגנן נ”ט סורי. חטיבה 9 המשיכה בהתקדמות, כבשה את חושניה והמשיכה להתקדם לעבר קו הגבול.
ביום רביעי 10 באוקטובר המשיכו כוחות האוגדה בהדיפת הצבא הסורי, ובצהרי היום כל דרום רמת הגולן היה בידינו.
באותו יום נעשה נסיון לנצל את ההצלחה ולחצות את הגבול בעקבות הכוחות הסורים הנסוגים, אבל ההתקפה לא הצליחה וכוחותינו נסוגו אל קו הגבול.
אוגדה 146 פעלה בגזרה בה התבצע המאמץ הסורי העיקרי. למרות שסבלה מנחיתות משמעותית באיכות הטנקים ובכמותם, הכריעה את האויב והיטתה את הכף בחזית הצפון.
בימים הבאים נערכה האוגדה לבלימה לאורך קו הגבול מקוניטרה ודרומה. חטיבות 9 ו-205 עברו לאוגדה 210 ולקחו חלק בהבקעה אל עומק שטחה של סוריה.
ב-18 באוקטובר החליפה אוגדה 146 את אוגדה 210, וקיבלה את השליטה על המובלעת הסורית תוך שהיא מקבלת מחדש את הפיקוד על החטיבות 9 ו-205. במקביל התפתח מאמץ עיראקי רציני לכיבוש המובלעת, אך חטיבות 9 ו-205 יחד עם יחידות צה”ל אחרות בלמו את ההתקפה. מאמץ מקביל נעשה על ידי חטיבה 40 הירדנית, והיא נבלמה על ידי חטיבה 4 וכדוד הסיור.
האוגדה נשארה במובלעת עד להפסקת האש ב-24 באוקטובר. אחר כך ירדה האוגדה לסיני עם החטיבות 205 ו-670 והתייצבה אל מול הארמיה השנייה. שם הגיעה המלחמה לסיומה.
במלחמת יום הכיפורים ידעו כוחות אוגדה 146 להתגבר על המכשולים, והוכיחו תיאום גבוה ורמת ביצוע מעולה, שהביאו להבסת הצבא הסורי, לשחרור דרום הרמה ומרכזה ולאחזקת המובלעת בתקופה הקשה עד הפסקת האש.
עברית-
אנגלית-
עברית קלה
