עברית-
אנגלית-
עברית קלה-
לא כך היה בדרום הגולן.
גדוד 53 ניהל קרבות עקובים מדם ופגע בטנקי אויב רבים, אולם לחץ האויב היה כבד במיוחד. טנקים רבים של הגדוד נפגעו והתחמושת הלכה ואזלה. כמענה לכך נשלח לגזרה גדוד 82 של חטיבה 7, אולם גם הוא ספג אבדות רבות. עד שעות הערב הצליחו הסורים להניח גשרים על תעלות הנ”ט בגזרה הדרומית ולהזרים דרכם כוחות רבים אל מרכז הגולן ודרומו.
מח”ט 188 בן שוהם פיקד על המערכה מהחמ”ל בנפח, ובערב עלה על טנק כדי לחבור לכוחותיו בקו המגע.
עם שחר יום ראשון חידש הצבא הסורי את ההתקפה.
המצב בדרום היה על סף יאוש ומג”ד 53 קיבץ את חייליו באיזור תל פארס. לקראת ערב קיבל אישור לסגת לאחור, ושיירת הטנקים יחד עם תותחנים ולוחמי חי”ר הגיעה ביום שני לפנות בוקר לכינרת.
בשעות הבוקר של יום ראשון 7 באוקטובר, יצאו מח”ט 188 והסמח”ט דוד ישראלי בצרוף צוותים נוספים לבלום את הכוחות הסורים שתקפו על ציר הנפט בואכה נפח. בקרב שהתחולל במקום נפלו המח”ט, סגנו וקצין האג”מ החטיבתי. 24 שעות מפרוץ המלחמה נשארה החטיבה ללא פיקוד בכיר.
ב-9 באוקטובר, לאחר 3 ימי לחימה קשים, עשו הסורים מאמץ אדיר בגזרה הצפונית על מנת לפרוץ את קו הגבול. המאמץ העיקרי שלהם היה בגזרת עמק הבכא שם לחמה חטיבה 7. הסורים הטילו למערכה כ 170 טנקים אל מול מספר עשרות טנקים של כוחותינו שהיו מותשים. הפעם הצליחו הסורים לחצות את קו הגבול ואיימו לפרוץ את קו ההגנה . לגזרת הלחימה הצטרפו כח של גדוד 74 בפיקוד המג”ד וכוח נוסף, שהוקם על בסיס שרידי גדוד 53 . כוחות אלה הכריעו את הקרב והביאו לנסיגת הסורים.
ביום חמישי ה 11 באוקטובר, הבקיע צה”ל אל תוך סוריה. שרידי הגדודים 74 ו 53 לקחו חלק בהבקעה ובכיבוש המובלעת הסורית.
79 מלוחמי חטיבה 188 נפלו במלחמה ורבים נפצעו.
יהי זכרם של הנופלים ברוך.
לאחר המלחמה הוקמה חטיבה 188 מחדש ומאז לקחה חלק בכל מערכות ישראל.
