עברית-
English-
עברית קלה-
ב6- באוקטובר 1973 פתחו צבאות סוריה ומצרים במתקפת פתע משולבת בגולן ובסיני כנגד מדינת ישראל. אל מול כוחות האויבניצבו הכוחות הסדירים של צה”ל בלבד, שעצרו בגופם ממש את המתקפה, עד שהצטרפו אליהם כוחות המילואים.
לאחר התלבטות קשה, הוחלט בבוקר 7 באוקטובר להפנות את אוגדה ,146 שהיתה העתודה המטכלית, אל החזית ברמת הגולן בה היההמצב קשה יותר מזה שבחזית הדרום. ההפתעה והגיוס הבהול הביאו לכך שגדוד הרפואה יצא למלחמה עם חוסרים כבדים בציוד ובכוח אדם, חוסר ברופאים מומחים, חוסר בנשק, בתחמושת ובכלי רכב. בנוסף לכך אחת הפלוגות הרפואיות נשארה בפיקוד המרכז. אבל את הפערים מילאו הנכונות, כושר האילתור והנחישות. היה ברור שצריך להסתדר עם מה שיש. כבר בדרך לגולן הצליח הגדוד לספח פח אליו את פלוגת הרפואה הכירורגית הפיקודית שהייתה מצוידת היטב.
האוגדה עלתה לדרום רמת הגולן, ובבוקר ה 8- באוקטובר פתחה במתקפת נגד כנגד הצבא הסורי. חיילי הגדוד איתרו פצועים בשטח ופינו אותם לקבלת טיפול. בבונקר ברמת מגשימים הוקמה יחידת כירורגיה קדמית קרוב לשדה הקרב כדי שתיתן מענה מיידי לפצועיםכשהצוות מוגן. מקרים ראשונים של הלם קרב טופלו על ידי הפסיכיאטר. יומיים אחרי, ב10- באוקטובר לא נותרו עוד כוחות אויב ברמת הגולן. הצבא הסורי הסיג את כוחותיו, וליווה אותם בהרעשה ארטילרית כבדה במיוחד לכל אורך קו הגבול. כאן בשטח בו אתם נמצאים, פרסה הפלוגה הכירורגית בית חולים שדה, והגישה סיוע לזרם הפצועים שהגיעו לטיפול. מסוקים נחתו והמריאו ללא הרף ופינו את הפצועים לבתי החולים. לפתע נפל פגז במרכז המתחם הרפואי ואחריו ניתכה הפגזה כבדה שנמשכה 20 דקות. מסוק שהיה במתחם הצליח להתרומם בין הפגזים ויצא מהשטח עם זגוגית מנופצת. הצוותים הרפואיים המשיכו בטיפול בפצועים תוך כדי ההפגזה, וחלקם שילמו על כך בחייהם. בין ההרוגים היו גם סגן ד”ר דן ילון ואח חדר הניתוח סגן יצחק דל שהמשיכו לטפל בפצועים גם במהלך ההפגזה. השניים נהרגו מרסיסים שחדרו לאוהל חדר הניתוח. על גבורתם הוענק לשניהם צל”ש הרמטכ”ל. מלבד גדוד הרפואה 281 פרסו בשטח סביבנו יחידות הלוגיסטיקה של
האוגדה,שגם הן ספגו נפגעים רבים. ההפגזה פסקה באופן פתאומי והשתרר שקט מוחלט. המראה היה קשה במיוחד, אבל הצוותים הרפואיים חזרו לבצע את המוטל עליהם. בהפגזה נהרגו 18 חיילים ו70- נפצעו. 10 מבין ההרוגים היו חיילי גדוד הרפואה.
לאחר הפסקת האש בחזית הסורית עבר הגדוד לסיני ושם באה המלחמה לסופה.
לאחר המלחמה התארגנו חיילי היחידה, ובעבודה עצמית הקימו אנדרטה זו לזכר חבריהם הנופלים. האנדרטה נושאת את שמם של עשרת הנופלים במלחמת יום הכיפורים וכן את שמותיהםשל שני חיילים נוספים מהגדוד שנפלו בתקופה בה שהה צה”ל בלבנון. במשך שנים רבות נהגו וותיקי החיילים ובני משפחות הנופלים לקיים כאן מפגש שנתי סמוך ליום הכיפורים. מושב אליעד ממשיך את המסורת ודואג לתחזוקת האתר.
יהי זכרם של הנופלים ברוך.
