אנגלית-
עברית קלה-
לא כך היה המצב בדרום הגולן. הסתבר שהמאמץ העיקרי של הסורים היה בגזרה זאת, ואילו הכוחות שהוקצו לה היו מועטים מדי. פלוגה ו’ של גדוד 74 בפיקוד אבי רוניס ניהלה קרבות קשים סביב המוצבים 115 ו-116 עד שהמ”פ נהרג, התחמושת אזלה, וטנקים נפגעו. מספר הנפגעים הלך ועלה ומי ששרד התפנה בשיירה אל הכינרת.
פלוגה ז’ של גדוד 74 לחמה תחת פיקודו של אורי עקביה בגזרה המרכזית סביב מוצב 111 ופיתחת כודנה. במהלך הלחימה נהרג המ”פ ו-5 טנקים נפגעו. שרידי הפלוגה נסוגו לאחור.
בצפון הגולן הצליחו טנקים של כוח העזר המרוקאי לחצות את הגבול, אולם הושמדו מיד ע”י פלוגה ח’. במהלך הלחימה נהרג המ”פ אייל שחם, שהיה המ”פ השלישי שאיבד הגדוד במלחמה. גם בדרום הגזרה, באיזור מוצב 109, בלמו טנקי פלוגה א’ גדוד טנקים סורי. ביום המחרת המשיכה הלחימה בצפון, וטנקי גדוד 74 וחטיבה 7 מנעו כל נסיון לעבור את קו הגבול.
בלילה חדרו יחידות קומנדו סוריות לשטח ישראל כשהן מצוידות בטילי נ”ט ופגעו במספר טנקים של הגדוד.
ב-9 באוקטובר, היום הרביעי למלחמה, עשו הסורים מאמץ אדיר על מנת לפרוץ את קו הגבול. המאמץ העיקרי שלהם היה בגזרת עמק הבכא שם לחמה חטיבה 7. הסורים הטילו למערכה כ 170 טנקים אל מול כ-50 טנקים של כוחותינו, שהיו מותשים לאחר 3 ימי לחימה רצופים. הפעם הצליחו הסורים לחצות את קו הגבול ואיימו לפרוץ את קו ההגנה של כוחותינו. לגזרת הלחימה הוזעקו כוחות נוספים וביניהם גם כח של גדוד 74 בפיקוד המג”ד שהכריעו את הקרב והביאו לנסיגת הסורים מהגולן.
יומיים לאחר מכן הבקיע צה”ל אל תוך סוריה, וגדוד 74 , בהרכב של 8 טנקים, נתן חיפוי להבקעה בציר הפריצה הצפוני. בהמשך חוזק הגדוד בטנקים נוספים ותרם רבות לכיבוש המובלעת ולאחיזה בה.
בסיום המלחמה יצא צה”ל ל’מבצע קינוח’ לשחרור החרמון. בקרב השתתפו 6 טנקים של הגדוד, בפיקוד הסמג”ד יוסי ניסים. הקרב הסתיים כשדגל ישראל מונף שוב על מוצב החרמון.
במהלך המלחמה איבד גדוד 74 39 מפקדים ולוחמים. יהי זכרם ברוך.
סרטון-
פתאום פרצה סיור מס’ 8 קטע 9 מתוך 11 – רמפת 188: קרבות הבלימה במוצב 105 וסביבתו
