אתר מורשת ושחזור מארב טייגר

עברית:

English:

במקום זה, בלילה שבין שישה לשבעה  באוקטובר 1973, הלילה הראשון של ‘מלחמת יום הכיפורים’, התרחש אחד הקרבות הנועזים של המלחמה – קרב שזכה לכינוי “מארב הלילה של טייגר” .

במארב זה התנהל קרב  שריון מתוחכם ונועז, של מעטים מול רבים –  קרב מפואר שנלמד עד היום בבתי ספר לשריון בצבאות העולם.

אתר זה מביא את סיפורם של לוחמי ומפקדי ‘פלוגת טייגר’ כעדוּת לתעוזתם, נחישותם ותושייתם של הלוקחים בו חלק .

‘כוח טייגר’ היה הכינוי ב’קשר’ של פלוגה ג’ מגדוד 82 של חטיבה 7 – פלוגה מבצעית שמנתה עשרה טנקים מסוג ‘צנטוריון’ – אשר נקראו ‘שוט קל’. על הפלוגה פיקד סרן מאיר זמיר שהכין אותה באופן יסודי למלחמה.

מספר מ”מ 2 דובי פאוסט:

“המוכנות שלנו הייתה יוצאת דופן. גם ברמה של הכשירות וגם ברמה של הקשר בין האנשים. בתור פלוגה מבצעית קיבלנו אין סוף משאבים. עשינו אימונים יוצאי דופן”.

ב-6 באוקטובר 1973 פרצה ‘מלחמת יום הכיפורים’. נחשול של צבא סוריה  שכלל  כ-1,500 טנקים ומאות כלים כבדים אחרים, פרץ בהפתעה גמורה לעבר רמת הגולן. בצד הישראלי ניצבו מולו 200 טנקים בלבד של חטיבות השריון הסדירות –  חטיבה 7 וחטיבה 188. על חטיבה 7 בפיקודו של אל”מ יאנוש בן גל הוטלה אחריות על הגזרה הצפונית, ו’פלוגת טייגר’, כחלק ממנה – נשמרה כעתודה חטיבתית.

בשעה שתיים לפנות בוקר לערך, נתקבלה הודעה לפיה חטיבת הטנקים 43 הסורית, נעה צפונה על ציר הכביש הסמוך במגמה לתקוף מדרום את חטיבה 7 , שניהלה באותו זמן קרבות בלימה קשים באזור עמק הבכא. מפקד החטיבה, אל”מ יאנוש בן גל פקד על סרן זמיר לנוע לעבר הכוח הסורי, לחסום ולהשמיד אותו.

טרם קבלת הפקודה היתה הפלוגה מפוצלת למספר משימות. מחלקה 2 בפיקודו של סגן דובי פאוסט הִתמקמה בעמדות בצומת קוניטרה בקו הבלימה. הסמ”פ סרן מאיר אבירם ומחלקה 3 בפיקודו של סג”מ רוני לפבר תפסו עמדות על רכס חזיקה שמדרום לנו – כסיוע למוצב 110.  המ”פ סרן זמיר עם מח’ 1 בפיקודו של סגן אורי סגל, היו אף הם בצומת קוניטרה והחלו לנוע דרומה על הכביש הסמוך .

בחשכת  לילה, תוך כדי תנועה, הגה המ”פ סרן זמיר תכנון למתווה קלאסי של מארב טנקים.  הוא פקד על הסמ”פ אבירם ומחלקה 3 להסתובב לאחור ולנוע לעבר ציר הכביש על מנת לתפוס עמדות אש לאורכו לכיוון מערב. במקביל, נע סרן זמיר עם מחלקה 1 במהירות למקום זה, בו אתם עומדים, ופרש את שלושת הטנקים בניצב לכביש אל מול האויב המתקרב.

הכוח שמנה שבעה טנקים בלבד, המתין בחשכה גמורה ובדריכות רבה, נוכח עשרות טנקי אויב מתקרבים. סרן זמיר פקד להכין פגזים חודרי שריון, ולנצור אש עד לקבלת פקודת לפתיחה באש .

באותם זמנים רחוקים, לא היו קיימים בטנקים של צה”ל אמצעי ראיית לילה לתותחנים, והיה קושי עצום לזהות בחושך את האויב המתקרב. רק לנהגים שהיו בצוות היו אמצעים כאלה, והם סייעו באיתור המטרות.

כשהגיעו הטנקים הסורים לטווח של כ-מאתיים מטרים מהכוחות הישראליים, נתן סרן זמיר בשקט ובביטחון את הפקודה למ”מ 1 להדליק זרקור, ומיד לאחר מכן ניתנה פקודת האש. התופת פערה את פיה. כוח האויב נלכד בין הסמ”פ ומחלקה 3 שפגעה בו מהאגף, ובין כוח המ”פ שעצר אותו בחזית. הטנקים הסורים עלו באש ובכך האירו את שטח הלחימה ואִפשרו לתותחני ‘כוח טייגר’ לפגוע בטנקי האויב בזה אחר זה. אלה מבין הכוח הסורי שהצליחו לשרוד – נמלטו בעור שיניהם כך שבסיומו של הקרב היה כל השטח שמולנו מכוסה בשרידים עשנים של טנקים ונגמשים. בסך הכול הושמדו במארב כ-60 כלים סורים.

אף איש צוות ואף טנק מ’כוח טייגר’ לא נפגע מאש הטנקים הסורים.

לאחר ליל המארב חזר ‘כוח טייגר’ אל המסגרת החטיבתית תוך שהוא מקבל אחריות על האגף הדרומי של עמק הבכא.

הכוח  התמקם סביב תל-ג’ית וניהל קרב עיקש מול הסורים. גם בקרב זה השמידה הפלוגה טנקי אויב רבים, ולבסוף נותרה בעמדות חשופות וללא תחמושת. למרות זאת הספיקה לסייע בחילוץ לכוח שכן, עד אשר הגיע כוח טנקים בפיקודו של סא”ל יוסי בן חנן להחליפה.

האזינו למפקד הכוח מדווח למח”ט:

כאן טייגר. קו אדום. לא יכול להחזיק יותר. אויב לוחץ מטרזן. אנחנו כבר אין לנו כדורים פה.

גם בקרב הזה אף איש צוות ואף טנק מקרב ‘כוח טייגר’ לא נפגע מאש הטנקים הסורים.

לאחר ארבעה ימי לחימה רצופים, הוכרע הכוח הסורי התוקף ונסוג לאחור אל מחוץ לגולן, תוך שהוא משאיר מאחוריו אבדות כבדות בנפש ומאות טנקים ומשוריינים בוערים.

על חלקו של ‘כוח טייגר’ בקרב עמק הבכא אמר המח”ט יאנוש את הדברים הבאים:

פלוגת טייגר הגיבורה. אתם הצלתם את האגף של חטיבה  7 . אתם הצלתם את מדינת ישראל.

בכך לא תם חלקה של ‘פלוגת טייגר’ במערכה. לאחר נסיגת הסורים מהגולן החלה מתקפת הנגד של  צה”ל אל תוך עומק שטחה של סוריה. ‘פלוגת טייגר’ הובילה את המִתקפה בגזרה הצפונית וזינבה באויב הנסוג, עד לפאתי הכפר ‘חרפה’. חלק מן הכוח בפיקוד המ”פ, השתתף גם הוא בקרבות הקשים בתל-שמס.

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון גדול כאשר העיר דמשק נמצאת בטווח התותחים של צה”ל.

‘פלוגת טייגר’ הייתה פלוגת הטנקים היחידה בצה”ל שסיימה את המלחמה הקשה לאחר פגיעות קשות באויב, וללא נפגעים ואבֵדות, ועל כך גאוות לוחמיה ומפקדיה.

על חלקו בקרבות האלה קיבל סרן מאיר זמיר, מ”פ ‘כוח טייגר’, את עיטור העוז.

ועדת הצל”שים נימקה זאת כך:

במשך כל ימי הלחימה נהג סרן מאיר זמיר את פלוגתו בתבונה ובאומץ לב תוך גרימת אבדות קשות לאויב ושמירה על שלמות כוחו. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.

לעוד מידע ניתן לצפות בסרטון

לפלייר כח טייגר

לראיון עם אורי סגל, לוחם בכח טייגר

תיאור הכניסה למערב הלילה של טייגר

קשר קרב עמק הבכא-

דבריו של יאנוש בן גל, המח”ט על כח טייגר-

האתר נגיש לכסאות גלגלים ומונגש לכבדי ראייה ושמיעה.