ארמון האמיר
בלב הפארק ניצבים חורבותיו של ארמון שנבנה כאן בתחילת המאה ה-20 על ידי האמיר (נסיך) הבדווי אל פאעור משבט ערב אל פאדל. היה זה שבט בדווי אריסטוקרטי ששלט על רוב שטח צפון הגולן ומורדותיו ואף חלקים מעמק החולה. משפחות אריסים ישבו על האדמות ועיבדו אותן. הארמון שימש למרכזו הציבורי של שבט ערב אל פאדל וכבית קיץ של האמיר.
ארמון נוסף ששימש את האמיר כבית חורף ישב על גבעות הכפר חסאס והפך לאחר מלחמת השחרור לבית ההארחה של קיבוץ הגושרים.
הארמון היה מפואר ביותר, רצפתו עוטרה במוזאיקות יפיפיות בהן שובצו חלוקי נחל מהבניאס והירדן. חלונות חדר האורחים בארמון צפו אל עבר החרמון ובחצר הפנימית ניתזו מימיה של מזרקה. מתיאור נוסעים משנת 1919 עולה כי לארמון היו שלוש חצרות, החיצונית מיועדת להתכנסות פשוטי העם ובהמות הרכיבה, המרכזית – מפוארת ומיועדת לקבלת אורחים רמי מעלה ולמגורי האמיר עצמו, והשלישית, הפנימית והחבויה יועדה למגורי הנשים. האמיר היה בזבזן ונקלע לחובות כספיים, בשל כך מכר את רוב אדמותיו לקק”ל.
מעיין הקילוח והמאגר
בסמוך לארמון האמיר נובעים מימיו של מעיין לתוך בריכה. בארץ ישנם מעיינות מ-3 סוגים: מעיינות-שכבה, מעיינות-שבר ומעיינות-קארסט, אך המעיין שבפארק הוא מעיין מסוג שהוא ייחודי לגולן בלבד- ‘מעיין קילוח’. מדובר בתופעה גיאולוגית האופיינית לנוף הבזלתי, המים זורמים תחת הבזלת ונובעים היכן שקילוח הבזלת מסתיים.
פארק עורבים מצוי בסמוך למאגר עורבים-אחד ממאגרי המים של הגולן, העוצרים את המים באפיקי הנחלים לצורך השקיה חקלאית, בכך נמנע הצורך לשאוב מים מהכנרת שנמצאת כ-1000 מ’ נמוך מאתנו. תכולת המים המקסימלית במאגר היא 2.5 מליון קוב. אפשר לטפס אל סוללת המאגר וליהנות מהנוף. אסור להיכנס למים. בסמוך לפארק עורבים נמצא גם מרכז התיירות וואסט – שווה לקפוץ לביקור בגלריות, בבית הקפה או במסעדה.
תחבורה ציבורית- אוטובוס לצומת ווסט. לפרטים על תחבורה ציבורית בגולן www.golan.org.il/bus
