אנדרטת חטיבת ראם

עברית-

English-

עברית קלה-

ביום שבת, ה-6 באוקטובר 1973, בעיצומו של יום הכיפורים, פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפת פתע כנגד מדינת ישראל. המאמץ הסורי העיקרי היה בגזרה המרכזית של הגולן, ומולו עמדו כוחות דלילים בלבד של המערך הסדיר של צה”ל.

חטיבה 179 בפיקודו של אל”מ רן שריג התגייסה ב- 6 באוקטובר במחנה פילון ב-3 מסגרות גדודיות. גד’ 266 בפיקוד סא”ל עוזי מור, גדוד 96 בפיקוד ישראל לוין, וגדוד 278 בפיקוד יוסי עמיר. למרבה ההפתעה הסתבר למתגייסים שסככות הטנקים במחנה ריקות, מפני שהטנקים נמסרו לחטיבה 7 שעלתה מסיני, ובאותה עת ניהלה קרבות בלימה קשים מול הסורים בצפון הגולן.

מעט הטנקים שנותרו בפילון זוודו וצוותו על ידי לוחמי גדוד 266, אשר כבר בלילה הראשון של המלחמה עלה כגדוד מוקטן לכיוון נפח ונכנס לקרב עקוב מדם על ציר הנפט מול הכוח הסורי. היה זה כוח המילואים הראשון שנכנס לקרב בגולן.

לוחמי שני הגדודים האחרים הופנו למחנה נפתלי שליד צומת גולני, ושם תוך אלתורים רבים הצליחו להצטייד ולהתארגן.

בשחר יום א’ ה-7 באוקטובר קיבל המח”ט אל”מ רן שריג את הפקודה הבאה:“בכל רמת הגולן מערבה מציר הנפט אין שום כוח דובר עברית, עלה דחוף בצירים הדרומיים של הרמה ותתחיל בלחימה כדי לבלום את הסורים”.

מרגע זה,החלה החטיבה לנוע בציר מתחתנו, העובר דרך גשר אריק וממשיך לכיוון קצביה/ חושנייה.

הכוח העיקר של החטיבה,עבר את קצביה ונתקל בטנקים סוריים ראשונים בתל צבאח.

גדוד 96 נכנס לקרב עקוב מדם מול הסורים תוך שכל שדרת הפיקוד כולל המח”ט, הסמח”ט,הסמג”ד והמג”ד נפגעת. במרחב שסביבנו בלם הגדוד את המשך ההתקדמות של הצבא הסורי לכיוון הכינרת. מרגע שטנקי החטיבה נתקלו בכוח האויב, הסורים לא התקדמו מערבה אפילו מטר אחד אלא רק נסוגו מזרחה.

גדוד 278 עם הסמח”ט גדעון צימבל, התפצל מהכוח ועלה לדרום הגולן בציר כורסי אל-על, שם החל בבלימת הסורים המתקדמים לכיוון הכנרת.

תוך כדי כך המשיכו כוחות צה”ל בהדיפת הסורים אל מחוץ לגולן, וביום שלישי התבצעה מתקפה מרוכזת על המאחז הסורי בחושניה, 4 ק”מ מזרחית לנו. חטיבה 179 על שלושת גדודיה הובילה את הקרב הדו אוגדתי שהיה במקום, כבשה את העיירה והמשיכה עד הקו הסגול.

ביום רביעי התקדמה החטיבה והתייצבה  על הקו הסגול ומאז לא נותרו כוחות סוריים בגולן.

באותו זמן חזר המח”ט רן שריג מבית החולים, וכבר ביום חמישי ה-11 לאוקטובר יצאה החטיבה בפיקודו למתקפת נגד אל תוך שטחה של סוריה. החטיבה עם גדוד 96 ותגבור של גדוד הסיור האוגדתי, הובילה את קרב הבקעה בציר קוניטרה דמשק שנקרא ציר “אמריקה”. זה היה קרב קשה ועקוב מדם, שבסיומו רק חמישה טנקים הגיעו לצומת חאן- ארנבה ופתחו את המעבר. ההבקעה אפשרה ליתר כוחות האוגדה להיכנס אל תוך המובלעת הסורית ולכבשה.

בתוך המובלעת המשיכה החטיבה בלחימה מול הצבא הסורי, והשתתפה בהשמדת חילות המשלוח העיראקיים והירדנים.

אבל בכך לא הסתיימה המערכה עבור חטיבה 179. כאשר הסתבר שהלחימה בגולן נחלשת, ירדה החטיבה על גבי מובילים לדרום על מנת להצטרף לכוחות הלוחמים בצבא המצרי. באזור שנקרא אפריקה, השתתפה החטיבה בכיתור הארמיה השלישית, בלחימה לכיוון העיר סואץ, בכיבוש נמל עדביה ובהשמדת מתחם מצרי בג’ניפה. לסיום נעה החטיבה לכיוון קהיר והייתה כוח הטנקים הצה”לי הראשון שהגיע לק”מ ה-101 המפורסם.

חטיבה 179 החלה את המלחמה בימ”ח ממערב לירדן, לחמה 19 ימים רצופים, הגיעה למרחק 35 ק”מ מדמשק וסיימה את הלחימה במרחק 101 ק”מ מקהיר.

במהלך הלחימה אבדו לחטיבה 84 לוחמים, אנשי צוות ומפקדים בכירים.

וותיקי חטיבה 179 נושאים את זכרם בליבם לעד ושואלים: מה עוד תבקשי מאתנו מכורה?